למרות שמדינת ישראל נחשבת לצעירה משמעותית בהשוואה למדינות אחרות ולמשפחות רבות לא היה מספיק זמן לצבור אוצרות וענתיקות של מאות שנים, עדיין גם אצלנו יש לא מעט רוכשי עתיקות המביעים עניין בחפצי אמנות עתיקים, רהיטים שעברו אלינו בירושה, מוצרי יודאיקה שעלו ארצה ותכשיטים ישנים. יש המון מקרים בהם אנשים מקבלים בירושה חפץ או פריטים ישנים ולא ממש יודעים מה לעשות איתם. חשוב לעשות הפרדה בין חפצים שאנו רוכשים בשוק הפשפשים או חנות יד שניה לבין חפץ כזה שעבר בדורי דורות, משום שלא תמיד אנו יכולים לדעת האם יש בידינו ענתיקה בעלת ערך כספי גבוה.
רוכשי עתיקות וחפצים ישנים- כמה זה שווה לכם?
למעשה, כמעט בכל בית בישראל אנו יוכלים למצוא לפחות חפץ אחד או שניים שמומחים בהערכת שווי וקניית עתיקים יוכלו להפוך לכסף מזומן. גם בתחום הענתיקות או חפצי אספנות וגם בתחום של ריהוט וינטג‘ עתיק יש בשנים האחרונות עוד ועוד התעניינות מצד הציבור.
3 קריטריונים עיקריים שיעלו את ערכם של החפצים שברשותכם
- היצע וביקוש- זה מאוד עניין של תקופות. יכול להיות שעכשיו יש טרנד לכסאות עתיקים מברזיל ועוד חודש שעוני קוקייה יהפכו לדבר הבא… ככל שהמוצר שברשותכם יותר מבוקש באותה עת שאתם רוצים למכור אותו, ככה המחיר שלו צפוי לעלות.
- כמה אתה באמת עתיק ידידי? – לשנים ולוותק יש כאן תפקיד מאוד חשוב. יש הבדל בין חפצים עתיקים של כמה עשרות שנים לעומת כאלה של מאות.
- טיב החומר- מן הסתם, תכשיטים ושעונים עשויים זהב שווים יותר בהשוואה לעץ או מתכת.
- יש שמשלמים יותר ויש שפחות – כמו בכל תחום גם כאן תמצאו רוכשי עתיקות שישלמו עבור החפצים שלכם יותר לעומת כאלה שפחות.
